קרום מעל פני הרשתית (EPIRETINAL MEMBRANE ERM ) גורם לכיסויי עדין מעל אזור מרכז הראיה- המקולה.
הקרום יכול לגרום לירידה בראיה בשל מניעת הגעת אור לרשתית , ובנוסף יכול הקרום לגרום לעיבויי פני הרשתית ובכך לגרום לעיוות התמונה הנוצרת בעין.
תופעות אלו מופיעות באופן הדרגתי, ואינן מלוות בדר"כ בכאבים.

קרום מעל פני הרשתית הינו מצב שכיח באוכלוסיית הגיל המבוגר. על פי מחקרים הקרום מופיע בערך בכ-2% בגילאים 50-60 , אך בגילאי 70 ויותר השכיחות עולה לבערך בכ-10% בנבדקים בערך ב-30% מן הנבדקים מצוי הקרום בשתי העיניים. את הקרום  מאבחנים על ידי בדיקת רופא עיניים אשר מרחיב את האישונים ובודק את הרשתית. האבחנה הקלינית מוכחת בעזרת מיפויי רשתית ( OCT  ) אשר מראה מאפשר לקבל תמונה של עובי ותאחיזת הקרום לפני הרשתית. הסיבה להופעת הקרום על פני הרשתית הינה שגשוג תאי רקמת חיבור על פני הרשתית. אזור תוך העין בדר"כ אינו מכיל תאי רקמת חיבור. במקרים בהם חודרים התאים לחלל העין הם משגשגים באופן לא מבוקר וגורמים להופעת הקרום. ברוב המקרים השגשוג נגרם ללא כל סיבה, אך בחלק מן המקרים חודרים תאי רקמת החיבור לתוך העין בהמשך לקרע הנוצר בהיקף הרשתית , ולכן בכל מקרה של קרום על פני הרשתית חשוב לבדוק היטב את כל חלקי העין.

הטיפול בקרום על פני הרשתית הינו בהתאם לתסמינים. במידה והקרום מאובחן באופן אקראי ואינו גורם לירידה בראיה או להפרעה למטופל אין צורך בטיפול. במידה והקרום מלווה בירידה משמעותית בראיה, או כאשר מאובחן קרום עבה ביותר אשר צפוי להוריד את הראיה תוך זמן קצרת  ניתן לנסות ולשפר את מצב הראיה בעזרת ניתוח בו מבוצע קילוף של הקרום ושחרור אזור מרכז הראיה. ניתוח זה מבוצע בדר"כ בהרדמה מקומית, ובמהלכו מבוצעת פתיחת העין על ידי 3 פתחים זעירים, מבוצעת כריתת גוף הזגוגית על מנת להגיע לאזור הקרום, והקרום עצמו מקולף על ידי פינצטה זעירה. תהליך קילוף הקרום גורם טראומה  קלה לרשתית , ולכן מיד לאחר הניוח יש ירידה בראיה לעומת המצב לפני הניתוח. הראיה חוזרת בדר״כ למצב אשר היה לפני הניתוח תוך חודש, והשיפור ההדרגתי מתרחש לאיטו עד חצי שנה ואפילו עד שנה מיום הניתוח. בסיום הניתוח בדר"כ אין צורך בהזרקת גז (תהליך שכיח בניתוח מסוג תיקון חור מקולרי או הפרדות רשתית ) ולכן אין צורך בשכיבה עם הפנים כלפי מטה ובהגבלת החולה מפעילות יום יומית. 

לאחר ניתוח מסוג זה מומלץ לקחת טיפות אנטיביוטיות וטיפות נוגדות דלקת במשך חודש ימים עם הורדה הדרגתית כל שבוע, יש להימנע מכניסה לבריכה למשך חודש ויש לישון עם מגן עין במשך כשבועיים. על המטופל להגיע לבדיקות יום לאחר הניתוח, שבוע וחודש לאחר הניתוח, בדיקה בה מבוצעת גם בדיקת  oct  על מנת לראות את מצב הרשתית לאחר הקילוף.

הניתוח בטוח ומבוצע בשכיחות גבוה , אך כמו כל ניתוח קיימים סיבוכים : 
1. זיהום תוך עיני בעקבות הניתוח : זהו הסיבוך החמור – שכיחותו 1:3000 מקרים ודורש במידה ומתרחש התערבות מידית כולל ניתוח והזרקת אנטיביוטיקה. 
2. הפרדות רשתית : בשל כריתת הזגוגית קיים סיכון של הפרדות רשתית – שכיחות הסיבוך 1% ממקרי ניתוחי הקרום. במקרה זה יש צרך בניתוח חוזר של הצמדת הרשתית.
3. התפתחות ירוד- קטרקט: בשל ניתוח תוך עיני יש העצה של תהליך היווצרות קטרקט ומירב החולים נדרשים לבצע ניתוח ירוד תוך מספר שנים.
בשל כך בחלק מן החולים בהם כבר התחיל תהליך היווצרות הירוד מבוצע ניתוח משולב של ירוד וכריתת הזגוגית .

למרות הסיבוכים המצוינים לעיל, זהו ניתוח בטוח ונפוץ, וכיום זהו הניתוח התוך עיני השני בשכיחותו לאחר ניתוח הירוד. במידה וקיימת סיבה לבצע את הניתוח ,
מומלץ לבצעו מוקדם ככל האפשר, לפני ירידה משמעותית בראיה ,שכן מחקרים רבים הראו שדחיית הניתוח מעל מספר חודשים גורמת לחדות ראיה סופית פחותה לעומת ניתוחים אשר בוצעו מוקדם כאשר חדות הראיה הייתה טובה. 

סובל מבעיה דחופה ? פנה אלינו עכשיו! 

התקשר עכשיו